בִּשְׁנַת תת"ת (1200) לִבְרִיאַת הָעוֹלָם הֶחָדָשׁ (1250 שָׁנִים לְחֻרְבַּן הָעוֹלָם הַקּוֹדֵם), חִפְּשׂוּ הַחַשְׁמוֹנָאִים אַחְפֶּשְׁמְצִיאוּן וְקוֹנִילְמֵל בֵּין שְׂרִידֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהֻחְרַב שָׁנָה קֹדֶם עַל יְדֵי הַמוֹלֶקוּלָרִים הָרְשָׁעִים. בְּאַחַת הַחֲפִירוֹת שֶׁעָשׂוּ בֵּין הַחֻרְבוֹת הִתְגַּלְּתָה דֶּלֶת מוּזָרָה, הַדֶּלֶת הָיְתָה כֹּה יָפֶה שֶׁקּוֹנִילְמֵל נִשְׁאַר לְלֹא מִלִּים. לְפֶתַע יָצְאָה בַּת קוֹל מִשָּׁמַיִם וְאָמְרָה אַל תִּגְּעוּ בְּדֶלֶת זוֹ!
הַמָּקוֹם הָיָה, לְמִי שֶׁלֹּא מַכִּיר, הָעִיר הַמִּקְרָאִית מַעֲלֵה אֶפְרַיִם שֶׁבָּהּ הָיָה מְמֻקָּם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָרִאשׁוֹן עַד שֶׁחָרַב כָּאָמוּר בְּשָׁנָה קֹדֶם לָכֵן.
שְׁנֵי מַלְאָכִים אַחִים, קְרַכְצִ'ין אֶת קַרְחָצָ'ן הוֹפִיעוּ לְפֶתַע פִּתְאוֹם מוּל הַחַשְׁמוֹנָאִים הַהֲמוּמִים. לְאַחַר שֶׁסָּקְרוּ אֶת הַדֶּלֶת עָלוּ לַשָּׁמַיִם תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהֵם מַשְׁאִירִים שֹׁבֶל אֵשׁ עָצוּם. בְּשָׁלָב זֶה אַחְפֶּשְׁמְצִיאוּן הִתְעַלֵּף.
בָּרָקִיעַ הָאוֹלִימְפּוּס, מְקוֹם מוֹשָׁבָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה, הַיְּדוּעָה בְּכִנּוּיָהּ דֶּבִּי, שֶׁהִיא הִיא מַלְכַּת הָאוֹר אוֹ יוֹתֵר נָכוֹן מַלְכַּת מַחֲנֵה הָאוֹר נִשְׁמְעוּ פַּעֲמוֹנִים בַּהֵיכָל, שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים קְרַכְצִ'ין וּקְרָחָצֶ'ן הוֹפִיעוּ בִּבְהִילוּת לִפְנֵי הַמַּלְכָּה.
וּבְכֵן, אָמְרוּ לִי מָה מְצָאתֶם, צִוְּתָה הַמַּלְכָּה.
כְּבוֹד הַמַּלְכָּה, מָצָאנוּ דֶּלֶת מוּזָרָה וְיָפָה בְּאֹפֶן כָּזֶה שֶׁאֵין לְתָאֵר.
וּמִי עָשָׂה אֶת הַדֶּלֶת הַזּוֹ? שָׁאֲלָה הַמַּלְכָּה.
מְחִילָה, אַךְ אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים כְּבוֹד הַמַּלְכָּה, אֲבָל נוּכַל לְהַזְעִיק לְכָאן אֶת דִּי-אַנ-אַי-שִׁיחְזוּרוֹן שֶׁיּוּכַל אוּלַי לָתֵת פְּרָטִים נוֹסָפִים.
וּבְכֵן, הִזְעִיקוּ אוֹתוֹ מִיָּד! צִוְּתָה הַמַּלְכָּה.
לְאַחַר שְׁנִיּוֹת בּוֹדְדוֹת צִלְצְלוּ שׁוּב הַפַּעֲמוֹנִים בַּהֵיכָל. מוּל הַמַּלְכָּה הוֹפִיעַ דִּי-אַנ-אַי-שִׁחְזוּרוֹן כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ בְּפִּיגָ'מָה וּפָנָיו מְכֻסִּים בְּמִמְרַח אָבוֹקָדוֹ.
מָה זֶה?? פָּעֲרָה הַמַּלְכָּה עֵינֶיהָ.
מְחִילָה, מְחִילָה הוֹד מַלְכוּתָהּ! הוֹּצֵאתִי מִמִּטָּתִי לְלֹא שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהִתְכּוֹנֵן כָּרָאוּי!
וְזֶה?? הַמַּלְכָּה הִצְבִּיעָה עַל פָּנָיו הַיְּרֻקִּים-צְהֻבִּים.
אָה זֶה? זֶה מִמְרַח אָבוֹקָדוֹ מַלְכָּתִי, אֲנִי מְנַסֶּה לְשַׁחְזֵר אֶת עוֹר פָּנַי כְּפִי שֶׁהָיוּ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי צָעִיר.
מַסְפִּיק לִי, חֲסַל שְׁטוּיוֹת! אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתֹּאמַר לִי מִי עָשָׂה אֶת הַדֶּלֶת הַזֹּאת!
קָרַחְצָ'ן קָרַב ל דִּי-אַנ-אַי-שִׁיחְזוּרוֹן וּמָסַר לוֹ דְּגִימָה מִן הַדֶּלֶת.
דִּי-אַנ-אַי-שִׁיחְזוֹרוֹן לָקַח אֶת הַדְּגִימָה מִיָּדָיו שֶׁל קַרְחָצֶ'ן וְסוֹבֵב אוֹתָהּ בָּאֲוִיר מוּל פָּנָיו וּלְאַחַר מִכֵּן הִצְמִידָה לְמִצְחוֹ. בִּגְלַל מִמְרַח הָאָבוֹקָדוֹ הַסָּמִיךְ הַחֲתִיכָה נִשְׁאֲרָה דְּבוּקָה לְמִצְחוֹ גַּם כַּאֲשֶׁר הוּא פָּרַס אֶת יָדָיו לַצְּדָדִים וּמִלְמֵל כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁלֹּא הָיוּ מוּבָנִים לְאַף אֶחָד מִן הַנּוֹכְחִים.
מַלְכָּתִי! אֶת הַדֶּלֶת עָשָׂה אָדָם מֵהָעוֹלָם הַקּוֹדֵם!
וּבְכֵן, מַהֵר וְהָבֵא אוֹתוֹ אֵלַי! פָּקְדָה דֶּבִּי.
הוֹד מַלְכוּתָהּ! בִּרְשׁוּתְךָ, זֶה יִקַּח כַּמָּה דַּקּוֹת…
דִּי-אַנ-אַי-שִׁחְזוֹרוֹן הֵחֵל לְסוֹבֵב אֶת יָדָיו בָּאֲוִיר, בִּמְהִירוּת גְּדֵלָה וְהוֹלֶכֶת עַד שֶׁלְּאַחַר מִסְפַּר דַּקּוֹת הוֹפִיעַ לְפָנָיו עָנָן לָבָן זוֹהֵר וְעָגֹל וַאֲשֶׁר הָיָה נִתָּן לִרְאוֹת בְּמֶרְכָּזוֹ שֶׁל הֶעָנָן דְּמוּת שֶׁל אָדָם קוֹרֶמֶת עוֹר וְגִידִים עַד שֶׁלְּפֶתַע הֶעָנָן נִבְקַע לִשְׁנַיִם וְאָדָם הוֹפִיעַ אֶל מוּל דִּי-אַנ-אַי-שִׁחְזוּרוֹן!
אָה! אָבוֹקָדוֹ! אָמַר הָאָדָם, כְּבָר שָׁכַחְתִּי אֶת הַטַּעַם!
דִּי-אַנ-אַי-שִׁיחְזוֹרוֹן פִּלְבֵּל בְּעֵינָיו תּוֹךְ שֶׁהוּא מְנַסֶּה לִרְמֹז לָאָדָם לְהִסְתּוֹבֵב, וּלְאַחַר שֶׁהִסְתּוֹבֵב, רָאָה הָאָדָם אִשָּׁה יָפֶה כָּל כָּךְ שֶׁנֶּעֶתְקָה נְשִׁימָתוֹ.
מִי כְּבוֹדוֹ? כָּךְ דְּבוֹרָה, הַיְּדוּעָה בְּכִנּוּיָהּ דֶּבִּי.
אָה, אֲנִי? אֲחִיתֹפֶל, עַלְמָתִי.
לֹא עַלְמָה וְלֹא נַעֲלַיִם! הֵרִימָה דֶּבִּי אֶת קוֹלָהּ. הוֹד מַלְכוּתָהּ בִּשְׁבִילְךָ! וְלֹא שָׁאַלְתִּי לְשֵׁם אָחִיךָ, אֶלָּא לְשִׁמְךָ!
סְלִיחָה הוֹד מַלְכוּתָהּ, אֲבָל, אָכֵן זֶהוּ שְׁמִי – אֲחִיתֹפֶל, אַתְּ יְכוֹלָה לִקְרֹא לִי "אָחִי" בְּקִצּוּר. בַּגִּלְגּוּל הָאַחֲרוֹן הָיִיתִי בַּשֵּׁם אֵהוּד ווֹיְיס.
וּבְכֵן, וַאטְסוּאבֶּר, אֲחִיתֹפֶל, הַאִם אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַדֶּלֶת הַזֹּאת?
עַל אֵיזֶה דֶּלֶת מְדֻבָּר הוֹד מַלְכוּתָהּ?
קְרַכְצִ'ין נִגַּשׁ אֶל דִּי-אַנ-אַי-שִׁחְזוּרוֹן וְתָלַשׁ, לֹא בְּלִי מַאֲמָץ גָּדוֹל, אֶת דְּגִימַת הַדֶּלֶת מִמִּצְחוֹ שֶׁל זֶה הָאַחֲרוֹן וּמָסְרָה לַאֲחִיתֹפֶל.
אֲחִיתֹפֶל הֶחְזִיק אֶת הַחֲתִיכָה שֶׁהָיְתָה פַּעַם חֵלֶק מִדֶּלֶת, סוֹבְבָה בְּיָדָיו שׁוּב וָשׁוּב וּלְאַחַר מִכֵּן לִקֵּק אֶת אֶצְבָּעוֹ. עֵינָיו נֶעֶצְמוּ בִּתְחוּשַׁת עֹנֶג,
כְּשֶׁהוּא מְמַלְמֵל "מִזְּמַן לֹא טָעַמְתִּי טַעַם כֹּה נִפְלָא שֶׁל אָבוֹקָדוֹ", אֶת זִכְרוֹנוֹתָיו קָטְעָה מַשֶּׁהוּ כְּמוֹ צְוָחָה שֶׁל מַלְכַּת מַחֲנֵה הָאוֹר:
וּבְכֵן, הַאִם אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת הַדֶּלֶת הַזֹּאת?!
אָכֵן, הוֹד מַלְכוּתָהּ! אָנֹכִי עָשִׂיתִי אֶת הַדֶּלֶת הַזּוֹ.
טוֹב וְיָפֶה, כָּךְ דֶּבִּי. אֲנִי רוֹצָה שֶׁתָּכִין וְתַעֲשֶׂה לִי בְּדִיּוּק אֶת הַדֶּלֶת הַזּוֹ עֲבוּר הֵיכַל הַשֵּׁנָה הַמַּלְכוּתִי שֶׁלִּי!
אָה, אַתְּ רוֹצָה? יָפֶה מְאוֹד הוֹד מַלְכוּתָהּ. וּמָה בְּדָבָר זֶה שֶׁגַּם אָנֹכִי רוֹצֶה דְּבַר מָה אוֹ שְׁנַיִם?
אֵיךְ אַתָּה מֵעֵז?? נָשְׁפָה דְּבוֹרָה.
לֹא זֹאת שֶׁאֲנִי מֵעֵז, הוֹד מַלְכוּתְךָ, אֶלָּא גַּם מַצִּיעַ לְךָ לֹא לְהִתְעַלֵּם מֵרְצוֹנוֹתַי.
אַתָּה מַצִּיעַ?? הַאִם שָׁמַעְתִּי נָכוֹן?
פָּשׁוּט שֶׁכֵּן, הוֹד מַלְכוּתָהּ. הָיִיתִי מַצִּיעַ לְמַלְכָּתִי לְגַגֵּל בְּעֵרֶךְ "עֲצַת אֲחִיתֹפֶל".
דֶּבִּי הִפְנְתָה מַבָּטָהּ לַמַּלְאָךְ שֶׁיָּשַׁב מִיְּמִינָהּ, הָיָה זֶה מַלְאָךְ שְׁמַנְמַן עִם מִשְׁקָפַיִם מְרֻבָּעוֹת וּגְדוֹלוֹת, וַאֲשֶׁר הָיָה מֻקָּף מִכָּל צְדָדָיו בְּהוֹלוֹגְרָמָה עֲגֻלָּה שֶׁל מַדָּפִים עֲמוּסִים בִּסְפָרִים עָבֵי כֶּרֶס.
גּוֹגֶלְיוֹן! חַפֵּשׂ לִי עֵרֶךְ "עֲצַת אֲחִיתֹפֶל! פָּקְדָה עָלָיו.
כֵּן מַלְכָּתִי! אָמַר-לָחַשׁ גּוֹגְלִיּוֹן. הַמַּדָּפִים סְבִיבוֹ הִסְתּוֹבְבוּ בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת וְעָשָׁן קַל הִתַּמֵּר אֶל עַל, עַד אֲשֶׁר הֵם נֶעֶצְרוּ בְּאַחַת וְגוּגֶלְיוֹן שָׁלַף מֵהַמַּדָּף מוּלוֹ סֵפֶר עַב כֶּרֶס בִּמְיֻחָד וֶהֱנִיחוֹ עַל בִּרְכָּיו וְהִתְחִיל לִקְרֹא בּוֹ.
הְמְמְ.. מַלְכָּתִי, (בְּקוֹל נָמוּךְ) מֵהַכָּתוּב עוֹלֶה כִּי עֲצַת אֲחִיתֹפֶל הִיא עֲצַת הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת… וְהַכַּוָּנָה הִיא כִּי הַמִּתְעַלֵּם מֵעֲצַת אֲחִיתֹפֶל.. הֶמְמְמְ… סוֹפוֹ…הְמְמְ… לֹא כ"כ טוֹב… בִּלְשׁוֹן הַמְעָטָה..הְמְמְ.
עֲצֹר! וּמִיהוּ הָאִישׁ? מִיהוּ אוֹתוֹ אֲחִיתֹפֶל?
הַמַּדָּפִים בּוּטְרִינָה הַהוֹלוֹגְרָמִית מִסָּבִיב גּוּגְלִיּוֹן הֵחֵלּוּ שׁוּב לְהִסְתּוֹבֵב, עַד אֲשֶׁר גּוּגְלִיּוֹן הֵחֵל לָחוּשׁ בַּסְּחַרְחֹרֶת קַלָּה. וְאָז נֶעֶצְרוּ בְּאַחַת.
מַלְכָּתִי, לָחַשׁ גּוֹגְלִיּוֹן, כִּמְעַט וְלֹא נִמְצָא תִּעוּד לְגַבֵּי אָדָם זֶה, אֲחִיתֹפֶל. כָּל שֶׁמָּצָאתִי הוּא שֶׁנִּשְׁמָתוֹ נֶחְצְבָה מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן אֲשֶׁר טֶרֶם יָדוּעַ לָנוּ…
מְחִילָה, הוֹד מַלְכוּתָהּ.
הַנַּח לֵךְ! כָּךְ דֶּבִּי, וּפָנֶיהָ מְעַט הִתְכַּרְכְּמוּ. הִיא בָּלְעָה אֶת רֻקָּהּ וְנִפְנְתָה לַאֲחִיתֹפֶל, שֶׁנִּצֵּל אֶת הַזְּמַן שֶׁחָלַף לְלִקּוּק יֶתֶר אֶצְבְּעוֹתָיו.
וּבְכֵן, אֲחִיתֹפֶל! מַזָּלְךָ שֶׁזֻּמַּנְתְּ לְפָנַי בְּיוֹם הֻלַּדְתִּי וְכָל עוֹד מַצַּב רוּחִי מְרוֹמָם, וְעַל כֵּן אֲנִי מַרְשֶׁה לְךָ לְהַצִּיג אֶת רְצוֹנוֹתֶיךָ בְּפָנַי.
אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל נְדִיבוּתְךָ הוֹד מַלְכוּתָהּ! לֹא אַגְזִים אִם אֹמַר כִּי רַק מְעַט אֲנִי מְבַקֵּשׁ…
אֲנִי רוֹצֶה כִּי תְּשַׁחְזְרִי וְתַחְזִירִי לַחַיִּים אֶת אָבִי וְאִמִּי עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם וְכֵן אֶת אָחִי הַגָּדוֹל יִגְאָל וְכֵן אֶת….
עֲצֹר! כָּךְ דֶּבִּי. אָמַרְתָּ כִּי מְעַט אַתָּה מְבַקֵּשׁ!
אָכֵן, הוֹד מַלְכוּתָהּ! זֶהוּ מְעַט מִסּוּג "מְעַט הַמַּחְזִיק אֶת הַמְּרֻבֶּה" שָׁכַחְתִּי לְצַיֵּן. שֶׁנַּחֲזֹר לְדַבֵּר בְּמָהֵי עֲצַת אֲחִיתֹפֶל?
לֹא לֹא לֹא! יַמְשִׁיךְ כְּבוֹדוֹ…
תּוֹדָה הוֹד מַלְכוּתָהּ! רְצוֹנִי גַּם שֶׁיְּשֻׁחְזְרוּ וְיָבוֹאוּ לְעוֹלָם הַחַיִּים כָּל שְׁלֹשֶׁת חֲתוּלוֹתַי קֹדֶם לְנֶחָמָה 4 וְנֶחָמָה 4 כַּמּוּבָן.
כְּמוֹ כֵן, רְצוֹנִי שֶׁתְּשֻׁחְזַר מַלְכָּה..
דְּבֵי: מַלְכָּה?? הֲיֵשׁ עוֹד מַלְכָּה חוּץ מִמֶּנִּי? לֹא יָדַעְתִּי זֹאת!
אָכֵן כֵּן! הוֹד מַלְכוּתָהּ. תָּמִיד יֵשׁ פַּעַם רִאשׁוֹנָה. וְכֵן, רְצוֹנִי שֶׁתְּשֻׁחְזַר מַלְכָּה, מַלְכַּת חֲתוּלֵי הֶחָצֵר שֶׁלִּי, הַשְּׁחֹרָה וְהַטּוֹבָה.
יִנָּתֵן לְכֻלָּנוּ עוֹלָם שֶׁיְּהֵא שֶׁלָּנוּ, לְלֹא מָוֶת, מַחֲלָה, צָרָה וּמוּעָקָה. עוֹלָם יָפֶה וְנֶהֱדָר שׁוֹפֵעַ מַעַיְנוֹת וְנוֹפִים, מָה שֶׁבְּעוֹלָמִי הָיוּ מְכַנִּים "גַּן עֵדֶן".
סִיַּמְתָּ?!
כִּמְעַט הוֹד מַלְכוּתָהּ, דָּבָר נוֹסָף…
אַחֲרוֹן!
בְּוַדַּאי הוֹד מַלְכוּתָהּ! וּבְכֵן,
דְּבוֹרָה, הַיְּדוּעָה בְּכִנּוּיָהּ דֶּבִּי, הִיא מַלְכַּת הָאוֹר, הַיְּדוּעָה כְּמַלְכַּת מַחֲנֵה הָאוֹר, נִפְנְתָה לְמַלְאַךְ מִשְּׂמֹאלָהּ, הַיָּדוּעַ בִּשְׁמוֹ מִשַּׁאלְתִיּוֹן וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ:
הַאִם רָשַׁמְתָּ אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו?
אָכֵן, מַלְכָּתִי עַד הַפְּרָט הָאַחֲרוֹן!
וְעַכְשָׁו נִפְנְתָה הוֹד מַעֲלָתָהּ לַאֲחִיתֹפֶל שׁוּב. וְעַכְשָׁו, הַקְשֵׁב הֵיטֵב! אֲנִי רוֹצֶה עֲבוֹדָה א"א, בָּרוּר?
כַּמּוּבָן הוֹד מַלְכוּתָהּ! עֲבוֹדָה עִבְרִית!
וְכָךְ, לְאַחַר שֶׁהִסְתַּיְּמָה עֲשִׂיַּת הַדֶּלֶת לְהוֹד מַעֲלָתָהּ, נַעֲנוּ כָּל מִשְׁאֲלוֹתָיו שֶׁל אֲחִיתֹפֶל וְהוּא וְכָל הַמְּשֻׁחְזָרִים עָבְרוּ לִחְיוֹת בְּעוֹלָם יִפְיְפָה עַל כּוֹכָב שֶׁהוּא כֻּלּוֹ שֶׁלָּהֶם וְחַיִּים בְּאֹשֶׁר וְעֹשֶׁר עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה!